פסק דין
זו תביעה ע"ס 41,581 ₪ ,שהוגשה בגין חוב של הנתבעת 1 בתיק הוצל"פ 2601197042,שנפתח בזמנו בגין 3 שיקים ע"ס 3,684 ₪ ז.פ 30.3.2003 ובכל חודש לאחריו, התנגדות שהוגשה בתיק בזמנו נדחתה לאחר שלא הופקדה ערובה שנקבעה.
סכום החוב בתיק ההוצל"פ היום 35,062 ₪.
לטענת התובעת יש לחייב את הנתבעים 2 ו-3 באופן אישי בגין החוב האמור ובצירוף סך של 10,000 ₪ ,ובעילה של הרמת מסך התאגדות, הנתבעת 1.
נטען שמדובר בחברה משפחתית כאשר הנתבעים 2 ו-3 בעלי המניות היחידים, נטען לכוונה להונות את התובעת במסירת שיקים שלא היתה כוונה לפרוע, ותוך שימוש ברכבי התובעת, ושמתקיים בעקרו של דבר יסוד הצדק הנדרש לעניין זה, בסעיף 6 לחוק החברות.
הנתבעים טוענים כי הרכבים נשוא תמורת השיקים שניתנו ,הוחזרו, אחד במיידי ואחד בתוך תקופה קצרה, ומי שמבקש לרמות או להונות לא היה מחזיר את הרכבים כפי שנעשה כאן, לטענתם רכב אחד למעשה הוחזר ללא שנעשה בו שום שימוש , והדברים נלמדים מסכום השיקים שלכל היותר מתאים לתשלום בגין רכב אחד ולא שניים.נטען שלא הגיעו עדים רלוונטים מטעם התובעת וכן לא הוכיחה התביעה בראיות כנדרש, וכן לא התקיימו תנאים להרמת מסך כגון העברת נכסים במרמה, או מעשה מרמה שתכליתו להתחמק מחובות. נטען שלא נסתרו טענות הנתבעים לגבי הסכמות שהיו בענין , ופורטו בתצהיר הנתבעים. נטען שהנתבעת 1 כשלה עקב אי קבלת עבודות, שציפתה לקבל , ולמעשה מדובר בכשלון שגרם נזק לנתבעים עצמם , ולא יכול להוות עילה להרמת מסך.
התובעת טוענת שכיום אין הכרח בהוכחת תרמית, ודי שמדובר בענין צודק , וכאשר ברור שהנתבעים פעלו בשיטת מצליח, תוך יצירת חבות של חברה, שאין לה שום ממשות, וכאשר נסמכת על מימון דק והעדר אמצעים כספיים.
בדיון העידו מטעם התובעת,מר חגי אלתר, וכן הנתבעים 2 ו-3 בעצמם, ובסיום הדיון שהוקלט באי כוח הצדדים סיכמו.
לאחר עיון בחומר שבתיק והדיון, אני מחליט שבנסיבות כאן יש מקום לחייב את הנתבעים 2, ו-3 ,באופן חלקי , ובסכום קרן השיקים שנתבעו בזמנו, סה"כ 11,052 ₪.
הצדדים טענו רבות לגבי העדר חוב והתייחסו לשאלת המסמכים הקיימים בעניין, כמו הסכם הוראת קבע וערבות אישית, וכן גירסת הנתבעים בענין .
לטעמי אין מקום לעסוק בשאלה זו של החבות על פי השיקים שכן החבות כבר נקבעה וקיימת במסגרת תיק ההוצל"פ שבו הוגשה ההתנגדות ונדחתה כאמור ובהעדר הפקדת ערובה.
השאלה היא אם יש מקום להטיל חבות אישית על הנתבעים 2 ו-3 ומכוח הרמת המסך הנדרשת, בעניין זה אני סבור ,שמחד, אין מקום להטיל חבות מלאה, יחד עם זאת יש מקום לחיוב חלקי ובגובה קרן השיקים להיום. בנסיבות העניין כאן לא הוכחה תרמית , יחד עם זאת ,עולה שהנתבעים מיד עם הקמת הנתבעת 1, שהוקמה מספר ימים לפני נטילת ההתחייבות, הסבו אליה הסכמי השכירות ונטלו חבות בעניין ביחס לרכבים , כאשר לא היה ברור כלל שלנתבעת 1 מקור כספי לפרוע את הסכומים , לטענת הנתבעים, דובר עם התובעת על בחינת הענין , דהיינו שאלת קבלת עבודות על ידי הנתבעת ממפרקת חברת "ירא", והמשך פרוייקטים שביצעה עבור עירית באר שבע.
אני מקבל עמדת התובעת שלא יכולה להיות מושפעת מציפיות כאלו או אחרות, ומבחינתה קובעים ההסכמים הכתובים , משכך ובנסיבות שנוצרו כאשר הסתבר בתוך זמן קצר שלנתבעת אין עבודות או מקורות מימון כמצופה, שלא יהיה זה ראוי לאפשר הסתתרות הנתבעים מאחורי מסך ההתאגדות של הנתבעת 1 באופן שעליהם לשאת בחלק מן הנזק שנגרם לתובעת , ובנסיבות נקבע על ידי לסכום קרן השיקים וכאמור לעיל.
משכך אני מחייב את התובעים 2 ו-3 ביחד ולחוד ,לשלם לתובעת סך 11,052 ₪, כאשר סכום זה יישא הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד לתשלום בפועל. התביעה נגד הנתבעת 1 נמחקת, באשר יש לגביה פסק דין חלוט שמבוצע בתיק ההוצל"פ ולא ראיתי להוסיף חיוב נוסף לגביו, או ליתן פסק דין נוסף בענין צדדים אלו.
נוכח התוצאה שמקבלת חלק התביעה בלבד אין צו להוצאות, וכל צד יישא בהוצאותיו.
המזכירות תשלח פסק הדין לבאי כוח הצדדים.
ניתן היום, י"א אדר ב תשע"א, 17 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.